ובלילות היא מחדש נסחפת
נזרקת לתוך חלום
נזכרת בתקופה נרגשת
עולה מן המדבר תמימה שמלה לבנה לובשת
דגלו עליה אהבה מכל פינה מוקפת
הוא נשבע שהיא אחת ולא תהא מוחלפת
כולך יפה רעיתי גם אם לצד פוזלת
יפיפיה נכון, אבל יפיפיה נרדמת
היא ישנה וליבה ער ומשחק תופסת,
תופסת?
השמש עולה בלי הזמנה נכנסת
והיא רוכסת נעליים ויוצאת בלי חשק
היא מחכה בתחנה ועוד אחת חולפת
זאת לא התחנה שלך היא לעצמה לוחשת
והאמת? שמצידה היא כבר היתה נוטשת
נמאס לה מלא להבין עוד מה היא מחפשת
פעם היתה לה שייכות הרי היא מקודשת
עד שהכאב היה חזק והיא ברחה נואשת
איך נהרסו לה הבתים
הלכו לכל עבר הילדים
הבטחות שפיזרו לה מאהבים
נעלמו עם אור ראשון כמו החלומות שהיא חולמת
ולמרות שהיא לא ממש יודעת עוד לאן
היא מתקדמת
ובחלום
היא עוד לבושה לבן
כאילו שקפא הזמן
עבר לדום
ובחלון
לחץ רעש ועשן
יודעת שיבוא הזמן
והיא תחזור
ושוב נזכרת היא זהב כולה
יפה כלבנה לאור השמש לא זקוקה
היופי שלה מתחיל בפנים וממלא אורה
את הקרובים והרחוקים בכל תבל כולה
הם מעלים לה מתנות למצוא חן בעינה
והולכים כמו שיכורים בסמטאות לבה
לא יכולה לתת לזר לבוא בהיכלה
בשעריה השומרים ופנימה כל כבודה
איך היא מושלכת לאפר איך נשארה בזויה?
כמו אלמנה ברחובות הולכת לא שפויה
תלויה באלף הבטחות לשוב למלכותה
אבל הפנים שלה מרוטות מכה ועוד מכה
קול צעקה הגיע זמן חידוש אהבתה
הגיע זמן לפקודתה שכר פעולתה
אמרו עתה אל תחשו לקול צעקתה
הריעו למלכה, הגיע זמן גאולתה
ובחלום
היא עוד לבושה לבן
כאילו שקפא הזמן
עבר לדום
ובחלון
לחץ רעש ועשן
יודעת שיבוא הזמן
והיא תחזור