(הקדמה – הרב יאיר כלב) איך לעשות את זה בדרך ארוכה וקצרה? שורש העניין מובא אצל חז"ל בסיפור אודות חכם גדול מישראל שהלך לעיר גדולה וכשהוא הגיע לפרשת דרכים הוא פגש ילד קטן, שאל אותו באיזה דרך הולכים? אמר לו הילד זו דרך ארוכה וקצרה וזו דרך קצרה וארוכה אותו חכם שמע קצרה, הלך בדרך הקצרה אבל עד מהרה הוא הגיע אל העיר ואי אפשר להיכנס, היא מוקפת גינות ופרדסים ותעלות וכו' לא יכל להיכנס פנימה חזר חזרה לפרשת הדרכים ניגש לאותו ילד, לאותו תינוק ושאל אותו איך אמרת לי שזו דרך קצרה? אמר לו אותו תינוק כן, קצרה אבל ארוכה אם תלך בדרך הזו היא אמנם ארוכה אבל היא דרך המלך ארוכה אמנם, אבל קצרה. אין קיצורי דרך צריך להיות יסודי ברגע שאתה מחפש קיצורי דרך עד מהרה אדם מאבד את הכיוון ולא מגיע למטרה בדרכו של כל אדם שרוצה להגיע לאיזשהו מימוש אמיתי של יכולותיו בעולם הזה (אוהד) משדר לעולם, היישר מפתח תקווה ברוכים הבאים למסע לא נכנסתי לעניין הזה בשביל הפרנסה רק לקום בבוקר כדי לעשות את מה שאני אוהב אז כתבתי כמה מילים מהלב יוצאים לדרך סוף סוף יוצאים לדרך זו דרך ארוכה שהיא קצרה הלכתי לקצה כדי לחזור בחזרה לכל מי שהיה מהתחלה אני שולח אהבה ומי שבא עכשיו ברוך הבא יוצאים לדרך אחת ולתמיד יוצאים לדרך ברוכים הבאים לתוכנית הכל היה כבר שם עוד מהמילה בראשית כמו שהעץ הכי גדול כולו היה בתוך גרעין נביט בפנים אחר כך נדבר בחרוזים יוצאים לדרך יוצאים לדרך יוצאים לדרך

מחפש משהו אמיתי אוהד כהן, ואני רוצה להיות טהור, כמו השתקפות של שמש על מים, בקצב של שנות האלפיים, מחליפים ת'לב בשביל כסף, עדיין מרים עיניים - שומעים שם בשמיים? איך אפשר לחזור אל האור, מתוך מקום שבו עצמתי עיניים? חפש ותמצא, התשובה בסתר, החסך, היום איום באמנים עם מסר, אנ'לא סופר עשר. כל קשר, בין מה שהם שרים למציאות מקרי, אתה סופר כשרוני? אמרתי לבריאות אחי! רק שים ת'נשמה בתוכנית באמת אין משהו רווחי חוץ מדבר שהוא נצחי והעתיד, תשאיר אותו לאלוקים קשה להישאר טהור בעולם של אלף מסכים תפעיל אלף אלפי תאים שנמצאים לך בראש כשרגע האמת יגיע צעד אליו מבלי לחשוש (רועי אדרי) כל משבריך וגליך עלי עברו רוצה להיות טהור להיות טהור קורא אליך בכוחות שעוד בי נשארו רוצה להיות טהור להיות טהור (אוהד כהן) טהור, כמו היום הראשון שנגעתי באדמה לוקח נשימה מסתכל מחוץ לאשמה היום אני אדם חדש היום תבוא שמחה היום יש לי סיבה מנגינה חדשה תקווה אוהב את הזריחה היום, מנגב עוד דמעה היום נושא תפילה זאת הזדמנות לגמרי חדשה היום כי מה היום אם לא סך הכל יום חדש? ברכות של העולם כולו מונחות על מגש ד"ש ולא להתראות לשטויות שאני עושה חייב לתפוס חזק, לפחות אני מנסה ולפעמים רוצה פשוט להיות אני, לא חייל ולא אדם במלחמה להיות חופשי ואנשים מחפשים ת'כותרות כמה טיפשי 15 דקות של תהילה - סעיף נפשי תגיד לי מה שווה חלום למי שלא מגשים? עובד כי זה זורם אצלי בעורק הראשי הולך לי אל הדרך עם השבח עם השיר טהור כמו היום שבו לילה כיום יאיר טהור כמו היום שבו לילה כיום יאיר טהור כמו היום שבו נאיר (רועי אדרי) כל משבריך וגליך עלי עברו רוצה להיות טהור להיות טהור קורא אליך בכוחות שעוד בי נשארו רוצה להיות טהור להיות טהור (סול ג'יי) אצלי הכל בסדר כותב את השורה מסתכל סביב בחדר מרגיש את השכינה רוצה לחוש את המעבר הראש בבלבלה נוחת שוב חזרה לספר והקליפות הן לא מרפות הן שוב אוחזות הנשמה שלי רוצה כבר לבעוט להשתחרר להתנקות איך אפשר להיות טהור אל מול כאלה ניסיונות? אז מפעם לפעם אני נזרק אל הרצפה נפעם, נדהם ואז ממשיך את המסע כי בטון קר דיבר אלי בטון קר נתן לי ת'סטירה שלח אותי ישר בחזרה אל מרוץ העכברים הזה תגיד לי איך מנצחים את זה? התשובות ידועות תמיד הן מול הפנים יש רק לפקוח את העיניים ולקרוא ת'סימנים הבא להטמא פותחים לו והבא להטהר מסייעים אותו (רועי אדרי) כל משבריך וגליך עלי עברו רוצה להיות טהור להיות טהור קורא אליך בכוחות שעוד בי נשארו רוצה להיות טהור להיות טהור

הלך בודד במדבר הלוהט שרגליי הכבדות בו דורכות כמו מלך נודד מבקש לו משכן של אמת בהולכי החולות מקום של רוחות שנושבות, מקום עקרבים נחשים ותנים שיוצאים, מתאספים בלילות, מרימים יללות עמוד אש כל הלילה וענן כל היום, זוכר שראינו אותות ומופתים על כל צעד חיינו חלום מוקפים בכבוד - עננים לבנים, אלוקים לבדו אימפריות נפלו לרגלנו, לא עוד עבדים לפרעה זה, הלב כמו הלב שנקשר עוד בשרשראות לא הסתכלנו לתוך העיניים, הלכנו אחרי מסכות הלכנו אחרי הנשים, ואחרי הזהב ואחרי הבטחות של בובות מנהיגים שאחרי אנשים ואחרי אלילים ואחרי הכבוד ואחרי הכל... מה שקורה חייב הוא לקרות גם אם בכיתי ברגע שמח, צחקתי כשלא היה צחוק צפיתי במחנה כשהוא מתקדם מרחוק הלך בודד במדבר הלוהט שרגלי הכבדות בו דורכות "המוליכך במדבר הגדול והנורא... למען ענותך, למען נסותך" מתבדר ברוחות כמו דגל מצליפות בי לתוך הבושה מסביב למדבר כמו עגל לא מוצא אדמה חרושה מחשבות לא מרפות ורצות בי אבל לא מולידות לי תשובה איך אדם שהלך על פסגות כבר, מסתובב בבקעה נטושה? נוודים שכמוני עוברים פה בלא אף מילה מבטם הנוקב שצורב לי בלב רק נשאר כמו חידה לא פתורה כך שדי התרגלתי לחיות פה אם אפשר עוד לקרוא לזה כך מדי פעם מרגיש כמו טמבל, מדי פעם מרגיש מנוצח. השכבות שצברתי כבדות הן עוד הרוח נוגעת בי שם ורגלי כבר עייפו מללכת והלב מתחמם מן הסתם רק עיניו הטובות של משה נותנות בי עוד כוח כשהלך ואמר - "שלך המדבר, תגרום לו לפרוח" "המוליכך במדבר הגדול והנורא... למען ענותך, למען נסותך" ירידה זו צורך עליה...

אפתח ת׳שיר הזה בהתנצלות כנה שלא הצלחתם למסגר כזאת תמונה על זה שאנ׳לא מתאים לכם להגדרה על זה שאני מרים לכם את הגבה ראפר חרדי *זה מה שהם אומרים* שמים עלי תווית *כמו האיחוד האירופי* יהודי קושר קשרים לאלוקים מודה אני כל יום על עצם היותי תודה על המילים שאתה נתת בי שאנשים אומרים אתה נגעת בי לא אפסיק עם ראפ כי זה השביל שלי ללב שלהם ישר מתוך הלב שלי לא זה לא הזמן שלי ללכת עוד יש לי מקום בכוכב הלכת שלא נשכח את השליחות שלנו לא נולדנו רק להיות בורג במערכת הפעם אני מרגיש בכל כולי ממש הפעם נתחיל הכל שוב פעם מחדש כבר עשור שלישי שאני צובר לי מוזה נמאס לה כבר ממני היא צריכה החוצה כמה נסיונות אני כבר משתגע מחדד שוב עפרונות כי רק השם יודע אולי נגיע רחוק הביט הזה נוסע מעל ומעבר למה שהמזל קובע אולי נדליק ניצוץ באיזה לב אולי אחיה סוף סוף ממה שאני אוהב אולי יקחו את מה שאני כותב ישימו אותו על קיר ישימו אותו על הלב אולי קצת נהפוך מחול לקודש נצא כבר מעצמנו ניגע טיפה בשורש כן אמרו לי אלף פעם זה טיפשי אבל שווה לחלום גדול כי יש מצב שגם תגשים אז לא זה לא הזמן שלי ללכת עוד יש לי מקום בכוכב הלכת שלא נשכח את השליחות שלנו לא נולדנו רק להיות בורג במערכת

אדון קליינברג כן אנחנו פשוט הולכים לצעוד עם זה היי ישראל דבר איתם מה? מה? מה? מה? היי, זה פשוט סיפור מהחיים שיכול לקרות לכל אחד אם לא נשים לב אדון קליינברג היה מאה שישים ושישה סנטים של אכזבה כל חייו עברו לנגד עיניו בהכחשה היתה לו הרגשה משהו פה מוזר למרות שעל פי כל חישוביו היה אמור ללכת יופי רק על הקווים הלך הוא לא הטיל כל דופי בדרך שהכתיבו לו ולא היה חשוב לו להבין בזכות עצמו הוא כבר בדרך לפסגה! בכל מקרה, נחזור להתחלה איזה ילד טוב, מקבל את רוב היחס התשומת לב, הנחת, חיבוק של דוב בן לא לצאת לרחוב החיים פה זה לא שש בש כולם בונים עליך, ודרך אגב תולים גם כמה בעיות בנפש לי ולאמא היתה שיחה עמוק לתוך ליל אמש נחש מה ההחלטה היתה? שלא נביא עוד ילדים פה לעולם אתה היחיד ואתה הולך להיות מושלם קדימה אדון קליינברג שמאל ימין אדון קליינברג יותר מהר אדון קליינברג תן בראש אדון קליינברג נחוש בדרכו, תיק על גבו הולך להיות מבריק זמנו הוא לא לריק לבדו היה ברוב ההפסקות וכשאין איש לידו היה מחניק, מבטה של אמא מחזיק בלבו בן, קום! אתה חייב להספיק את הכל! שיעורים וחוג מדע והמורים למחול קורס שחמט, טיול, ושלוש פעמים לאכול נו באמת עובדים קשה כדי להחזיק אותך פה (אבל לא ביקשתי!) חמוד תקשיב אתה לא יכול להחליט כמו גדול אני מבין פה בחיים, אני ראיתי הכל תדע שפה חיות הם אוכלים לילדים את הטחול לא שמעת על אלו מהמבזקים של אתמול? ההורים היו רבים והוא רגיש בנפשו כל לילה הצעקות וגירושים לבסוף הוא נקרע לשני צדדים אך הוא המשיך את דרכו ולכבוש את העולם היא מטרתו קדימה אדון קליינברג תן בראש אדון קליינברג יותר מהר אדון קליינברג שמאל ימין אדון קליינברג אדון קליינברג היה בן שישים ושש עם הפנים אל התקרה שואל איך זה שהוא חיפש ולא מצא תשובה דוקטור להנדסה, שלוש שנים קצונה ולא נשא אשה עובד כל יום בקוביה, מול המחשב והדפדפת הפעם זה תפס אותו בהפתעה מוחלטת אמרו לו שהשמש זורחת בשביל כולם אמרו לו לך לנוח אבל לא היה לו זמן אמרו תקשיב לנפש זה דבר שהוא לא הבין בו ידע המון אך לא מצא דבר להאמין בו רצה הכל אך לא מצא דבר להסתפק בו נתן צדקה להשקיט את המצפון הרע שיש לו שכב מתוך כאב ואנחות חרישיות תוהה אם המסלול שלו באמת היה שלו אור לבן מילא למול עיניו את התקרה הוא גנח ושאל את עצמו "בשביל מה?" קדימה אדון קליינברג יותר מהר אדון קליינברג תזדרז אדון קליינברג שמאל ימין אדון קליינברג זה הסוף אדון קליינברג

חיים בעידן השופוני חיים בעידן של התנו לי צומי צומי צומי צומי לייקים תגיבו סמסו לי תירקו תפגעו תבעטו בי עשו עלי חרם נדוני זרקו עלי חרב בעצם אם רק לדקה תזכרוני הטרול מחרחר מרי-בה הוא לא מחפש לו סי-בה הוא רק מחפש מסי-בה איזה נושא לכתי-בה אם תראה אותו בסביבה לפני שתתבע על דיבה הנה עצה קטנה שאני אתן בחינם, רק בתור התחלה אל תאכיל את הטרול היי אם תתן לו מקום ומזון זה רק יעזור לו לגדול הטרול נהנה מלגרום לפוסט להפוך לפוגרום לך לקבל את החום לאבד תחושה של נכון לא נכון הוא חי בעולם מרושת ויש שאומרים מעוות מרגיש לפעמים כה לבד לא מעניין אף אחד כשסף הגירוי בתקרה והרגשות ברצפה כשלא מקבלים הכרה אז מנסים הטרלה לפני שתטבע בשנאה ככה בתור התחלה אולי תנסה למלא את הבור שבפנים עם יותר הכלה

בית 1 (אוהד): שכר הדירה כבר עשה לי כאב ראש מס הכנסה כבר עשו לי כאב ראש בנק הפועלים כבר עשו לי כאב ראש לא נשאר לי כסף לאקמול איפה הגעלט? הוא היה כאן אתמול קונה אותו ביוקר ומוכר אותו בזול אבל הוא בא בקושי ונגמר במרכול הקטנים מבקשים לאכול ירדנו לכאן לעשות ת'עולם מתוקן געלט מעוור בן אדם שוקע בהבל הזמן כמו סם מסוכן היתכן? האמנם? גם אני כמו כל היהודים סופר כל פני אז תן לי ת׳געלט אל תהיה אנטישמי שירים שלי לא בדיוק חומר לגראמי חפלות וחינות בר מצוות שלם לי לא מנסה לבזבז מה שאין לי לא מנסה להיות עבד מודרני אבל העולם הוא כל פעם אומר לי פזמון (אוהד): תן לי ת'געלט (תן לי ת'געלט) תן לי תגעלט (תן את הגעלט) איפה הגעלט שלי? (געלט געלט) שלם את הגעלט (אוקיי) מבקש את הגעלט כמו היי חיים מהיד אל הפה אז למה הוא בא בדיליי? בית 2 (אוהד): העולם אמר לי... אוהד תשמע לי הגעלט זה הכי חשוב ואם במקרה תפגשו אל תעזוב עד שתתפוס את הכל כמו פיקצ'ו ואם תתעקשו, אין זו אגדה סטוקים של הגעלט עמוק בתוך המזוודה ערימות, ערימות מונחות בשורה כל חמש אלפיה אני שם גומיה, הא רגע, שכחתי לציין דבר ראשון תסיים ת' BA ת' MA בנושא שאותך לשניה לא עניין כי כסף אסור לסנן אז הסכת והבן, בן מה שהבינה כבר כל אמא יהודיה את זה שעם כל הכבוד לכל החלומות שלך לא, אין געלט במוזיקה אמרו לי באמת, אמרתי מי קבע? אמרו לי שבסוף אתה תקבל אכזבה אמרו לי שבסוף אתה תקבץ נדבה אמרתי שמעתי את כולכם, תודה שמע, כמו לציפור יש מקור שתופס לה דגים יש לי בפה חרוזים יש לי בלב מקצבים ה' מפרנס, אינשאללה יבואו שקלים (פזמון) גשר (רג'ה): כסף, כסף מצלצל, הלו? מסתובב עושה כאן מה שבא לו עם החלומות נשארתי פה לבד עוד מעט, האורות שוב ידלקו אני נשאר תן את הכסף וקח את הצרות שלי, קח את הדמעות שלי לא בוכה על העבר מה שעבר כבר נגמר מה שעבר כבר נסגר דור שנדפק מכל האבק לא רואים מה יותר נכון מי יותר דפוק או פחות חנוק הכל רדוד לא מחפשים פתרון כולם מבקשים את הגעלט, מה נהיה ממני? ואין עם מי לדבר מבט של מה תתן לי? שקלים שקלים עלי לא נופלים צובר לי עוד חובות ואיך המיסים כל יום רק עולים כמעט לבד ברחובות והפזמון אל התפל שוב ל- FUN קצת מסלסל על עוד טיפוס שמנצל לא מפספס אף פעם SALE במדינה של פאולים תהנה מהיציע ולראש השועלים, תבין, אין מה להציע תזיע

כל כך נוח להכנע לחושך ברגעים האחרונים לפני זריחה יש עלטה כמו צירים לפני לידה תחזיק חזק כי זה מגיע כל כך נוח להכנע לחושך ברגעים האחרונים לפני זריחה יש עלטה כמו צירים לפני לידה תחזיק חזק הנה זה בא ראיתי, ממלכות קורסות, נבואות מתגשמות למול עיני הצופות מהפכות קורות רוחות של שינויים חילוף של משטרים ואנחנו יושבים בלב המערבולת עוד צפים ראיתי, אנשים שרצים בלי שכל, שנאת חינם, ראיתי יד יורה לעצמה כדור ברגל כבר לא מבדילים בין תוכן לבין הבל בכל יום קמים בתוך חלומות של אחרים סוחבים להם ת'דגל ראיתי, עולם שנפער בו סדק, בין לזלול את הכל לבין קריאה ליושר, צדק או אז יוסרו האצבעות מעל ההדק והמלך יפשוט את השק ילבש עטרת אורות, בבקשה כל כך נוח להכנע לחושך ברגעים האחרונים לפני זריחה יש עלטה כמו צירים לפני לידה תחזיק חזק כי זה מגיע כל כך נוח להכנע לחושך ברגעים האחרונים לפני זריחה יש עלטה כמו צירים לפני לידה תחזיק חזק הנה זה בא המסך יעלה ונראה בעינינו הכל זה אחד יושב בסתר עצמו כמו מכסה את פניו עם היד יקום כמו משינה אריה יהודה וישוב לביתו יאיר לעולם כולו מאורו מקוצו ועד לקיצו תן לחכם ויחכם, תן לצמא את המים הכל כבר מוכן לסעודה, נשאר רק לפקוח עיניים השכל ידע אמונה, היש יגלה את האין האור יאיר בעוצמה, החושך יאיר שבעתיים הגוף ילמד נשמה על ידו התבצעה התכלית להכין דירה לבורא נתאווה להיות פה עם יושבי התחתית ואז נזכר בהסתר כשחלמנו בחושך עמוק בשינה וכמה יקר הוא כל רגע רתמנו עצמנו אל המשימה המוות יבלע, כך גם תחרות ושנאה יתגלה האחד בשווה, הפשוט יעלה לגדולה מעל לגילוי והסתר, מתחת לכל המקרה כשהשחר יאיר ידידי רק איפה אנחנו נהיה?

ובלילות היא מחדש נסחפת נזרקת לתוך חלום נזכרת בתקופה נרגשת עולה מן המדבר תמימה שמלה לבנה לובשת דגלו עליה אהבה מכל פינה מוקפת הוא נשבע שהיא אחת ולא תהא מוחלפת כולך יפה רעיתי גם אם לצד פוזלת יפיפיה נכון, אבל יפיפיה נרדמת היא ישנה וליבה ער ומשחק תופסת, תופסת? השמש עולה בלי הזמנה נכנסת והיא רוכסת נעליים ויוצאת בלי חשק היא מחכה בתחנה ועוד אחת חולפת זאת לא התחנה שלך היא לעצמה לוחשת והאמת? שמצידה היא כבר היתה נוטשת נמאס לה מלא להבין עוד מה היא מחפשת פעם היתה לה שייכות הרי היא מקודשת עד שהכאב היה חזק והיא ברחה נואשת איך נהרסו לה הבתים הלכו לכל עבר הילדים הבטחות שפיזרו לה מאהבים נעלמו עם אור ראשון כמו החלומות שהיא חולמת ולמרות שהיא לא ממש יודעת עוד לאן היא מתקדמת ובחלום היא עוד לבושה לבן כאילו שקפא הזמן עבר לדום ובחלון לחץ רעש ועשן יודעת שיבוא הזמן והיא תחזור ושוב נזכרת היא זהב כולה יפה כלבנה לאור השמש לא זקוקה היופי שלה מתחיל בפנים וממלא אורה את הקרובים והרחוקים בכל תבל כולה הם מעלים לה מתנות למצוא חן בעינה והולכים כמו שיכורים בסמטאות לבה לא יכולה לתת לזר לבוא בהיכלה בשעריה השומרים ופנימה כל כבודה איך היא מושלכת לאפר איך נשארה בזויה? כמו אלמנה ברחובות הולכת לא שפויה תלויה באלף הבטחות לשוב למלכותה אבל הפנים שלה מרוטות מכה ועוד מכה קול צעקה הגיע זמן חידוש אהבתה הגיע זמן לפקודתה שכר פעולתה אמרו עתה אל תחשו לקול צעקתה הריעו למלכה, הגיע זמן גאולתה ובחלום היא עוד לבושה לבן כאילו שקפא הזמן עבר לדום ובחלון לחץ רעש ועשן יודעת שיבוא הזמן והיא תחזור

דוד מעיין: יש מי שמאמין שהכדור הזה שטוח שלא דרכו על הירח כלום עוד לא בטוח העט עוד רושמת והפנקס פתוח הקנבס עומד על הכן, המכחול ביד, הצבע לא מרוח לא גילינו מיליונית ממה שיש עוד לגלות מיום ליום אני מבין שאין נכון ולא נכון לטענות יש נטיה להשתנות, ללהבות להתכלות מחר יכבה מה שבוער היום אז למה שלא נצית את הדמיון? למה שלא נצא מתוך קווי ההיגיון? למה שלא נבין ונקבל שאין רק פתרון אחד? כי כל דבר גדול מתחיל מרעיון חדש, תחשוב על זה פזמון 1: לא זה לא הזמן שלי ללכת עוד יש לי מקום בכוכב הלכת עוד לא למדנו ת'שיעור שלנו כל אחד מאיתנו בורג במערכת אוהד: אז יום אחד, בלי שקלטת מה קרה אתה קפצת מהמיטה זיעה קרה על הפנים, אתה מתנשף אוכל סרטים חלמת אתה לכוד בקופסא, של מה שסיפרת לעצמך שאי אפשר, שלא יקרה, לא הגיוני כשהתחלת לחבר ת'חתיכות של החלום ולנסות לשאוב משם קצת מסרים קלטת שהסרט האמיתי, הוא שהחלום מציאותי ולקופסא הזאת אתה קורא "חיים" האם עצרת את המרוץ להתבונן באינסופי להבין שמשם אני ואתה באים? ושמה בשורש שנינו חלקים משלימים של אותה התמונה הגדולה זה רק האגו שמפריד בזמן שאנשים מסביב מתעסקים תמיד במה שמפריד מחפשים את האיכסה של השני אני ודוד מעיין הבאנו לכולכם סיבה לחשוב שנית זאת מוזיקה, תזוז איתה, תרקוד, תפנים כנסו לאוטו וניסע פזמון 2: לא זה לא הזמן שלי ללכת עוד יש לי מקום בכוכב הלכת שלא נשכח את השליחות שלנו לא נולדנו רק להיות בורג במערכת